|
געגועי לאושואיה
לוקחים אותי מכאן כל פעם
משאירים אותי בחיים
רגע קסם רגע נצח
שסוחף אותי אליו
מנתק משיל מוליד בזרועותיו
לשם
ובסוף העולם
לגונה אחת רקומה
על מרבד שלג פרוש
משתלשל מפסגות לוהטות
ושם אני. והם. ואת לא. |
|
|
זה עצוב
להיות חרוב.
זה דיכאון
להיות מלפפון.
אבל להיות חסה
זה דווקא כיף,
בעיקר כשמשקים
אותי!
חסה לאחר השקיית
הבוקר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.