[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ים סולומון
/
אהוב וכאוב

למה קיים הכאב? או יותר נכון לשאול, למה בן אדם אוהב? בשביל מה
צריך את השבר הזה שבלב?
החיים הם לא לנצח, זה ידוע, זו עובדה. אבל למה צריכה להיות
הדממה, הדמעה, ההרגשה המחניקה, שאותו אדם הלך, ברח, פשוט הודח,
מהעולם.
ואז הריק אותי מציף, אותך לא אוכל יותר לראות.
אז מה הטעם בחיים אם מתישהו כשהכל נגמר הטעם הופך כל כך מר.
ויותר לא מודע אני לעולם - כאילו גם אני לא קיים.
והזמן עובר, ואתה לא חוזר, לא מבקר, לא מתקשר, לא מדבר יותר.
והעולם חדש הופך, עולם שונה, עולם כואב. עולם של לזכור - אבל
לדעת שיותר לא תחזור. עולם של לחיות את הרגע, את הדקה, שאולי
תהיה האחרונה, לפני ששוב תחזור הדממה, הדמעה, ההרגשה המחניקה.

כי מסיבה כל כך לא צודקת, לא ברורה, כאב תמיד מגיע אל האהבה,
וכמו מחלה מהסוג הכי נורא, מבפנים הורס.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אפשר אולי לדעת
למה אתם תמיד
פותחים את הדלת
לפני שאתם
נכנסים?


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/1/05 23:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ים סולומון

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה