אתה יודע סבא,
היום נסענו לבקר אותך,
נסענו לבקר אותך בבית הקברות.
הבטנו באבן הקרה הזו,
והעלנו זכרונות מהעבר.
כל כך מזמן וכל כך קרובה הפרידה ממך,
עדיין מסרבת לומר לך שלום,
ממאנת להאמין שהשארת אותי כאן.
חמש שנים והכאב נשאר כל כך טרי,
אני עוד מסוגלת לשחזר כל רגע איתך,
מסוגלת לספר את מה שאמרת מילה במילה,
מסוגלת לגעת בך ולחוש אותך נגיעה אחר נגיעה.
אתה יודע סבא, כמה אני מתגעגעת,
בשמיים שם למעלה...
אתם מרגישים כמה אוהבים אתכם כאן?
אמרתי לך פעם, סבא, כמה אני אוהבת?
אמרתי לך פעם, כמה זה כואב להפרד ממך.
אתה יודע סבא שלי,
היום נסענו לבקר אותך בבית הקברות,
הצבע על האותיות של השם שלך כבר נעלם,
כאילו מישהו למעלה מנסה למחוק את הזכרון שלך.
אתה יודע סבא,
הדמעות עדיין לחות,
העיניים רטובות כאילו זה קרה רק אתמול,
לפעמים בא לי לצרוח ס ב א !
אבל איך? תגיד לי איך?
יחשבו שאני משוגעת!
אתה יודע סבא שלי,
אני אוהבת אותך... מאוד!
אתה יודע סבא שלי,
אני כל כך מתגעגעת אליך.
אל הכוח שלך,
העוצמה שבך,
אל מה שייצגת, מה שהבאת!
אתה יודע, סבא שלי,
אתה יודע שבעצם מעולם לא נפרדתי ממך,
מעולם לא אמרתי לך שלום!
מוקדש לאמא שלי איילה, באהבה גדולה... |