טל מיכלוביץ / רצף של שלושה בתים |
צנחת על כתפי יבשת את גרוני כפות רגליך הרטובות מתדפקות על דלתי האדמדמה. היו לו תריסים צהובים ![]() במחסום, במחסום של חייך אתה בונה עצמך דרכי. כל כך מקסים, כל כך לא מובן ומסתורי. אתה כל כך יודע את זה לפעמים נהנה ולפעמים נפתח אלי. ![]() תנו לי וילון שאוכל להסיט ואז אבחן אותך כמו שאתה באמת. אני רוצה לבוז לך וכך תאהב אותי. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|