לולה שניר / אהוב קטן זיכרון יקר |
או שמא היית לי רק זיכרון?
מה יפה המבט באותן העיניים,
אותן העיניים, באותו החלום.
האהבתי?
האהבתי בדייה?
רוח עוועים? אדמה פוריה?
זה אתה שמהתלני בין כמיהה להזיה
ונוכח מציאות, קרה ועגומה
הא,
לא נותר לי מאום,
מלבד זיכרון
של אותן העיניים
באותו החלום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|