עידו הראל / לשתוק איתך |
מבט מבין
לפעמים רק לשבת לצידך
זווית רכה
לפעמים בין ארבע קירות
-
סלון והול
רק חצי חיוך
ביום חול
לפעמים להתמתח איתך
כמו
אריה עייף
רק לשבת באמצע
שלאפשטונדה
ללטף
לעפעף
לרוב אני סתם מתגעגע
רחוק וטיפש
לפעמים אני כל כך קטן
ודורש
בסוף זה יגמר
ואני עדיין ארצה לשתוק
איתך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|