בעורקים שלי מתפעמת את עדיין
אנא, אחות, המשיכי לשלוף סכינים מנדנייך
עד יחתך מעליי עורי
הפשיטי בשרי ממילים רכות
האדימי לי לילות בשפתיים נשוכות
גביע דמים גדוש נשיק יחד
רוחותי יסערו סביב עין המעמקים שלך
בבקרים הותירי אותי מסתובבת
עירומה ביער אורנים
משילה לובן מזוייף
עוד אחולל אלייך שוב ושוב
עוטה נוצותיי המאפירות
כחלוק צמרירי
תודה לקבוצת המשוררים "און", לאברהם חלפי, לאש הכתיבה והג'וני
ווקר.
ותודה מיוחדת לאורנה אבידן על ההערות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.