מכל הכיוונים המבט הפגוע שלך
אני שורטת סימנים בבשר המגוייד
האגרוף מרגיש חזק יותר כשכואב
ובמקום מה שהיה אמור להיות שיר אהבה
יוצאת ממני חרב סמוראית
הנדן המוזהב מונח בידך, את עירומה
ועכשיו כבר אין יפה ממך, כמו נערת-פוסטר מודבקת
למשאית לילית בדרכה לכאן,
מלאה בחומרים מסוכנים.
אני כבר מדמה לשמוע
סבסוב צמיגים ברחוב, ועינייך מחייכות,
זה הדבר האחרון שעובר לי בראש
לפני שהחושך מתעקש למעוך
אני תחת גלגלים גדולים
מנסרים בי שוב ושוב את שמך
מתנגן כאישה נאנחת אורגזמות
אני מתנשמת עדיין בכאב
טביעות אצבעותייך בתוכי.