יניב לב-ארי / רגעי משבר |
תחושת שחרור אנליטי
בתוך מערבולת גדולה
שרק מתחילה ומתחילה
כל פעם מחדש ושוב תחושת שחרור
ושוב מערבולת ומכאן לאן נגיע.
לפתח דלת שתיסגר עוד לפני שאחרת
נפתחה ואין לאן לחזור ויש לאן לחזור
ויש תקווה ואין תקווה ושוב חושך
ושוב אור ואין אור ויש אור ויש חושך
ומעורפל ולא ברור ויש לבן ויש שחור
ויש מועקה ויש שחרור ויש איום
שמשנה לי את המיקום הפיזי
שלי והנפשי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|