היא היתה טובה, אחת מבין הכי טובות שלי... לשקוע בתוך כרית חמה
ורכה, לרחף מעל כולם... על עננים נעימים ורכים. את לבד, כולם
סביבך, אוהבים אותך... ושוב את לבד... אוהבת את עצמך...
שעות של רוגע נפשי... רק את ועצמך אוהבת, נאהבת, רוצה בכך.
חולמת את החלום הכי טוב שבחיים לא חשבת שתצליחי לייצר. חושבת
ומדמיינת על עולמות טובים יותר. כולך בבועה שקופה וריחנית,
מרחפת לך מעל כולם...

את לבד כבר. שוכבת על המיטה, סביבך שקט, אך טוב לך. כאילו
מציפים אותך מליוני אנשים שאוהבים אתך, אחד אחד ניגש ואומר לך
זאת... שוקעת לך המחשבות טובות יותר. אוהבת כל רגע שאת נושמת,
ואז חושבת... כמה טוב שאני פה, כמה טוב שזה נכנס לגופי ושוהה
שם לפחות כמה שעות..

מצב... את היית יפה כל כך אתמול. הוא לא ראה אותך. אבל את היית
יפה. את היית בעולם שטוב לך בו, ולא חשבת עליו. כולם אמרו לך
שאת יפה, ורצית שהוא יראה אותך, ולא ראה. אבל את... היית יפה!
ופתאום... לא היה לך אכפת ממנו. הרי את יפה, אנשים מעריכים את
היופי שלך, לא רק הוא.
ואולי זה מה שרצית... שיגידו לך שאת יפה...

המחשבה על זה שהוא לא ראה אותך. התעוררת לך בבוקר. ציוץ של
ציפורים. קרני שמש נכנסים דרך החלום ומעירים את הזוהמה. אבל
טוב לך... הכל כבר עבר. את עצמך שוכבת על המיטה... וטוב לך.
פתאום המחשבה עליו מפוצצת את הבועה הטובה שלך.
את לא ראית אותו... הוא לא ראה אותך. ואז את נעמדת מול המראה,
ואת כבר לא יפה...
ואת לבד... ואת לא יפה...  את חושבת עליו,  ואז בוכה...

הנגינה המדהימה הזו חודרת לתוך ראשך, וממלאה אותו במחשבות. כל
תו ותו יוצרים אצלך סיפור מדהים.
כל צליל וצליל הופכים לאגדה חלומית.
הכל ביחד מתחבר לאותו ערב "קסום" שעברת. את עצמך יצרת אותו.