|
עלי הצמרות מציצים לי בפנים
לוחשים לי סודות אחרונים
מפצירים בי לצאת מכאן
קירות ערומים מתחננים בפניי
צא מכאן בבקשה
הגיע זמנך לעזוב
ויטרינה אהובתי רועדת
אפילו מאיימת בהתאבדות
מקרר צורם מהדק חגורה
מנסר שוב בכדי להזכיר
איך סבלתי אותו שנה שלמה
התנועה הבלתי פוסקת החלה
הקלות הבלתי נסבלת נמהלת ניצוצות
ארגזים מדברים בעד עצמם
עשן מדבר בעד עצמו
בתוך אדום מתקלף של עבר
רגע לפני הצעד הבא
רגע לפני החדש החופשי
הלא נודע
תיקרות מסכנות
לו רק הייתן מבינות
"תכתבו לי" אני שואל
לו רק יכולתן לענות |
|
|
זה היה נפלא
כשהכל התחיל,
הייתי מעריצת
פרנקי רגילה. אך
הכל נגמר כשהיתה
לו התכנית
להתחיל לעבוד על
איש שרירים.
עכשיו הדבר
היחיד שמביא לי
תקווה הוא אהבתי
לאידיוט
מסויים. וורוד
אצבע את עולמי
נותן לי מפלט
מהסבל והכאב
מתוך הופעת
הקרקע, תרגום
לסרט קאלט
פופולארי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.