|
בכסות החושך מלבינה הכביסה התלויה
מתקפלת משיפולי הרוח המעוקלת.
מסתירה הצצות שכנה שחדלה
מאילתורי העמדות פנים.
רחשי ערב משתרכים בין עצי החצרות
מרעף לרעף ומהמייית העשב.
נפגשים בין רחש הסתודדויות
בפנים הבתים הנחשכים אחד אחד.
ערבויות יש לנו עד בלי סוף
כי שארית היום בעינה תיוותר.
צעדים קטנים מעוררים סקרנות בלבד
כאשר תנומת הזרים מעיני הכלבים נעלמת.
בכיי תינוקות היו מגיעים עד לא מזמן
מקובצים בפירוד ממתק שפתיה של אם.
קבוצות קבוצות היו הכל נערכים
למסדר שלוחות המיקום הקיבוצי.
הנה פסחה לה תקופה מזכרון הבאים
כמלחמה אליה לא נולדו.
סיפורי מקום ימלאו חללים חסרים
על סובבים ומסובבים בצומת זכרון הדברים.
עלטה מושרשת היטב דואה בשמי סתיו
אוספת שאריות אנוש מוטלים.
חזקו ואמצו הפוגות יקרות
הוסיפו לרעות בשדות הקוצים. |
|
|
זהו סלוגן למי
שכתבה לי,
והעירה לה
בהודעה מתחצפת
למדי-
אבא שלי גחליל
ואמא שלי
שפירית, ואני מה
שיצא. מבינה? זה
למה קוראים לי
שפרירית (זה כמו
פרד לסוס
ואתון), ויש לי
אור בתחת עם
בעיות שכליות.
שפרירית,
שמתעקשת
שגחליליות סתם
מקנאות בה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.