גיבור סיפורינו הוא עייפוש
כל הזמן הוא מפהקוש,
אחרי כל עבודה - קטנטנה
מר עייפוש תופס תנומה,
החדר הכי אהוב עליו בדירה
הנו כמובן חדר השינה.
עם בוקר עייפוש קם
מביט בשעון ומיד נדהם:
מה?? רק עשר?? הרי זה נורא
צריך מיד לחזור למיטה.
אחרי שעתיים פוקח עיניים
השעה שתיים עשרה וזו שעת צהרים.
מנוחה קצרה לפני ארוחה
עוד לא הזיקה לשום קיבה.
בשעה שתיים קם עייפוש
הביט בשעון ואמר:
מהר! זה שתיים,
עוד לא אכלתי צהרים.
רחץ פנים
גם צחצח שיניים
הלך למטבח
ובישל צהרים.
על האש שני סירים הניח,
בראשון בשר עם פטריות
בשני- מרק עם אטריות.
בחש עייפוש בסירים השניים
ולאט לאט נעצמו העיניים.
חלומות נפלאים חלפו בראשו
איך נח הוא בגן הארמון על גבו,
ונסיכה יפה וזוהרת נשקה
על שפתיו נשיקה בוערת ומתוקה.
בוערת?!!!
אבוי כמה חם!
בבהלה עייפוש קם
את עיניו מיד פוקח
ונועץ בסיר מבט קודח.
מרק עם אטריות נשרף ונעלם
בשר עם פטריות קיבל צבע פחם.
עייפוש מסכן, רעב ואומלל
הולך למיטה בלא שאכל
(נכתב ביחד עם נועה ומתי) |