מבעד חלונות האושר, בחרה להזיל דמעה.
בוהה אל שמי אהבה ורודים
מביטה סביבה ותוהה.
הלכה לטייל הבובה ולגן הפרי נכנסה.
עצים יפים הקיפו אותה
ודשא ירוק לרגלה.
טעמה מן העץ שידעה לא שלה
והאור שהיה- לא היה.
הפרחים שצמחו שמטו את פניהם
והשמש ברחה על נפשה.
תאווה ויצר עתה היא ידעה
זעקה אל תהום נפלטה.
כי המים הכנים סיפרו לבובה-
שעתה, היא הפכה לשדה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.