|
אנחנו פוסעים לאיטנו
לתוך ערפל חורף לונדוני.
רסיסי קרח זוהרים
נשברים בעדינות למגע נעלינו
על מדרכת מזוגגת, קפואה.
אנחנו יפים, מתוחכמים
ובעיקר מאושרים.
אני מנידה את ראשי המוזהב
בעיניך תכלת ארקטי
ועתיד מזהיר.
אתה מנער פתותי שלג מבהיקים
ממעילי המהודר, האדום,
וטווה חיוך אצילי מבין שפתיך.
אנחנו יפים, מתוחכמים
ובעיקר מאושרים.
העתיד - מיקרוקוסמוס בכדור בדולח. |
|
|
מתוך קריאה
עמוקה ודייקנית
של הסלוגנים
בבמה, הגעתי
למסקנה שעד היום
לא פירסמתי משהו
שהיה גם מנוסח
יפה וגם התוכן
שלו היה עמוק
ופילוסופי, אז
בגילוי מרשים
אני מביאה
בפניכם את משפט
החכמה שצץ לי
בראשי לפני זמן
מה ומלווה אותי
עד היום,
והחלטתי לחלוק
אותו עמכם: "טוב
למות בעד
בימתנו"....
טושטוש לפחות
מנסה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.