|
[אגדה למבוגרים]
בצעירותו קינא בחבריו
שהיו להם חברים
והוא לא
עד שנפרדו מבלי
להיפרד. זהו סיפור נעוריו
כמעט כולו
אחר-כך התחלפו ריגושים ושנים
והוא
קצת אחר
מקצץ בנטיעות, רק
יוצא בשלום ומעמיד תלמידים:
לבו באביב
פניו לבאות
אך עיניו בעיני האחת שאיתו
וסתיו מתחדש להפרות שירתו
בית שני, שורה 3: אחר - א' בפתח, ח' בצירה
|
|
|
האם הרמיזה "שלח
לחמך" היא שכאשר
הסלוגן לא מופיע
הלחם נשרף וכל
הטעם הלך לו
לאנשהו?
חנהל'ה אופה
קטנה, יש לה
קמח, מים. כל
היום היא לשה,
לשה, בצק
בידיים.
המציאות. אללי
המציאות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.