כריסניה פלדין / בריאה |
בלי ריחות בלי מילים
כשתפקידן היחיד של הראות הוא להפסיק לנשום
ולעיניים אסור לראות
כשאתה נמצא שם אבל הלב כבר לא מרגיש
במילים רכות שאתה אומר כדי להרגיע
במגע שידע פעם איך להיות חם אתה מלטף
בלי כתר של זהב כי אני מזמן כבר לא נסיכה
מקיצה מחלום שלא ברור אם מתחיל או נגמר
אור בוהק אל העולם בפינה חשוכה של החדר
שם אתה עומד ומחכה.
אולי אני אזכר להושיט לך יד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|