[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מוטי ברונשטיין
/
כמו בפעם הראשונה

אתמול דברנו עד חצות, היא אמרה שמחר אנחנו צריכים להפגש, היא
כבר תגיד לי איפה, כי יש לה מה להגיד לי. התחבקנו ואני ראיתי
דמעות בעניים שלה.
כשהיא התקשרה, אני כבר ידעתי איפה היא רוצה שאני אהיה, בפינת
הרחוב שבו נפגשנו לראשונה. היא אמרה שחשוב שנדייק.
לפני שיצאתי החלטתי ללבוש ג'ינס וסוודר, מה שלבשתי באותו יום
גורלי לפני 3 שנים, היום שבו נפגשנו. היום שבו היא נכנסה
בפיצוץ לחיים שלי ולא עזבה עד עכשיו.
כשהגעתי לאיפה שקבענו ראיתי אותה עומדת שם, מחכה לי, כמו אז,
באותה התנוחה. היא הסתכלה עליי, חייכה חיוך עצוב ואמרה שכנראה
קראתי את המחשבות שלה. ראיתי שהיא לובשת בדיוק מה שלבשה אז,
בפעם הרשונה.
היא לקחה אותי לבר מעבר לרחוב והושיבה אותי ליד הבר ובדיוק כמו
בפעם הראשונה היא הזמינה פעמיים אותו הדבר והתיישבה לצד השמאלי
שלי.
כל הערב היא חייכה ובכתה, שילוב מעניין כשחושבים על זה, וכל
הערב היא עשתה בדיוק מה שהיא עשתה בפעם הראשונה, מחקה בדיוק את
מה שקרה לנו, בלי להתבלבל פעם אחת.
כשבסוף הערב היא אמרה לי לקחת אותה הביתה כבר הייתי מוכן ולא
הסכמתי בהתחלה, היא הבינה מה אני עושה, חייכה ואמרה לי שהחלק
הזה לא חשוב.
נכנסנו לאוטו ונסעתי בדרך שונה, בכוונה, אם היא רוצה שכל הערב
יהיה שלה, מי אני שיתערב?
היא ראתה מה אני עושה אבל היא שתקה, היא הבינה למה אני כועס.
כשהגענו לדירה שלי נכנסתי לשרותים, נראה איך היא מסתדרת עם אצת
חריגה מהתכנית, אבל היא לא התבלבלה, היא לקחה אותי לחדר שינה
והתעלסנו, בדיוק כמו בפעם הראשונה.
אחרי שנגמר היא חבקה אותי ובכתה, שוב ושוב אמרה שהיא אוהבת
אותי, שוב ושוב, כמו בפעם הראשונה, היא אמרה שהיא שמחה
שנפגשנו.
פתאום היא הרחיקה אותי ושאלה אם שמתי לב שכל הערב היה בדיוק
כמו בפעם הראשונה, אמרתי לה שחוץ מהדמעות זה היה פחות או יותר
מדויק.
היא אמרה שדברים גדולים הולכים במעגלים, ואין דבר יותר גדול
מהאהבה שלנו ושהגיע הזמן לסגור את המעגל.
בזמן שבכיתי היא אמרה שהיו לנו 3 שנים ענקיות ושבחיים שלה לא
יהיה מישהו שהיא אוהבת יותר ממני.
היא אמרה שאני לא אבכה, שאני בחור מאד מיוחד.
היא אמרה שזה לא אני שזה היא, זה לא היא זה הארץ הזאת, זה
האנשים פה, זה פשוט לא זמן טוב.
היא אספה את הדברים שלנ והדביקה נשיקה רטובה על המצח שלי,
בדיוק אותה הנשיקה שקבלתי בפעם הראשונה, ואמרה ביי מתוק.
כמו בפעם הראשונה היא הזמינה מונית וכמו בפעם הראשונה היא
נפנפה ויצאה.
ואני, כמו בפעם הראשונה, הייתי בטוח שלא אראה אותה יותר...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים הם כמו
סלוגן, עצובים
מבפנים ומנסים
בכוח להצחיק
כלפי חוץ


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/8/01 23:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מוטי ברונשטיין

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה