(אדם קדמון נכנס לבמה, מבטו השפוף מעיד על חוסר ביטחון. הוא
מסתובב זמן קצר ברחבי הבמה, חוכך בדעתו האם לפצוח בדיבור,
חוסר-ביטחונו עוצר אותו. לבסוף, הוא מישיר מבטו עם הקהל,
ומדבר.)
אדם קדמון: שלום. אני, כפי שבוודאי הבחנתם, אדם קדמון. הדבר
מקשה עליי מאוד להתקיים בעולם מודרני ומתקדם זה. לאן שלא אלך,
אני חש את מבטי כולם נעוצים בי, כאילו הם אומרים - "ראו! הנה
הולך לו אדם קדמון!" (פאוזה) לפעמים... לפעמים אני חושב שדי,
נשבר לי. שגם אני רוצה להתחבר לרוח התקופה, לעלות על הגלגל,
כמו שאומרים. (מצחקק כאדם שסיפר בדיחה לא מוצלחת) אבל אני
אף-פעם לא מצליח. אני מניח שזה משהו שטבוע בתוכי, ולעולם לא
אוכל להשתחרר ממנו.
(אישה מודרנית נכנסת לבמה, עוברת על יד האדם הקדמון המדוכא.
הוא עוצר אותה בגסות רוח מסויימת.)
אדם קדמון: שלום.
אישה מודרנית: (סוקרת אותו בבוז קל) שלום. מה אתה רוצה?
אדם: אם לומר לך את האמת... לשכב איתך.
אשה: (פונה לקהל) זאת הבעיה עם האדם הקדמון, הוא לא שמע על
המילה רומנטיקה. (לאדם הקדמון) אני מצטערת, אבל אני מעדיפה
לשמור איתך על ידידות אפלטונית. (מתחילה ללכת.)
אדם: (עוצר אותה) רגע...
אשה: (בקוצר רוח) מה?
אדם: המושג "מערכת יחסים אפלטונית" הומצא, בגרסתו המודרנית, רק
בימי הרנסנס. ואני, כאמור, אדם קדמון.
אשה: (מכירה בטעותה) אתה צודק. (מביטה בשעונה) אז למה אתה בעצם
רוצה לשכב איתי?
אדם: כי את מושכת אותי. למרות שאת קצת דומה לאימא שלי.
אשה: (שמחה שמצאה מוצא) אה! אז זה העניין! אתה רוצה לממש
בעזרתי את התסביך האדיפלי שלך?
אדם: (חושב קצת) שוב את עושה את אותה הטעות. לא ייתכן כי
האפשרות הזאת אפילו קיימת, היות והמושג "תסביך אדיפלי" הינו
מושג פסיכולוגי אותו טבע זיגמונד פרויד לקראת סוף המאה ה-19,
זמן רב לאחר שהצבע במערות מהן באתי כבר סיים להתקלף.
אשה: (נבוכה) נכון... זה יעזור אם אני אגיד שאתה עושה עליי
השלכה?
אדם: (בתקיפות) לא.
אשה: (מושכת זמן) אז מה אתה בעצם מוצא בי שמושך אותך?
אדם: הו! אני מוצא דברים רבים מושכים! עינייך הכחולות, שיערך
הבלונדיני המתנפנף כשאת נעה בקלילות אווירית. חזך השופע, ישבנך
הצמוד...
אשה: (קוטעת) טוב, טוב, אז אתה בעצם אומר שאתה נמשך אליי בגלל
שהמראה שלי תואם את מוסכמות היופי של החברה המודרנית?
אדם: (תוקע בה מבט ממושך שכולו אומר "את יודעת כבר את התשובה
שלי לשאלה הזאת" (שמתחלף אט-אט בתאווה טהורה.)
(השניים מביטים זה בזו ממושכות, ועושה רושם שקוצר הרוח של
האישה גובר.)
אשה: (מביטה בשעונה) טוב, יש לך חמש דקות.
(השניים יוצאים מהבמה במהירות.)
חושך. |
