אדריאן טודור / ארון המחשבות |
יושב ומחכה - כבר שבעה ימים
ספור ומדוד השקט
כקירות של ארמון קלפים.
בין חלום לחלום,
בין לילה ליום
בארשת צלולה את בוהה
אל תוך צל של אפלה.
מטפס על צווארך
כליטוף קל של רוח
על שפתייך הזמן מתארך
כבשעון שנשכח עם מכסה פתוח
ומחוגיו עמדו מלכת
כלאחר דרך מפרכת
ובאוויר הערב עצרו לנשום
רגע אחר רגע ללגום
בגובה עינייך ניצוצות של כוכבי לכת.
בגובה עינייך האהבה ניתכת,
על מפלס שפתייך היא ניצתת,
כציפור המותרת מכלוב של מתכת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|