New Stage - Go To Main Page

תום השדונית
/
חסר קיום

הוא עמד מולי,עם השיער שלו רטוב עושה לו קצת גלים.
פשוט מתבונן בי, כאילו רצף הדברים הטיפשיים וחסרי כל התוכן
שפלטתי בקצב מסתחרר היו הדבר הכי חשוב ועמוק שהוא שמע מעולם.
מתעמק בי.
אני מוצאת עצמי, בעיצומו של חיוך טיפשי, המצטרף יופי אל אותם
דברים מלאי התלהבות  וטיפשיים, שלא הפסיקו לבקוע מפי (מי שמכיר
אותי ודאי יודע שאני לא מסוגלת לעצור כשאני מתרגשת).
לא יכולה להגיד שההתרגשות היא ממנו, אבל אותה תחושה מנקרת
בבטן, תחושה ישנה של פעם של התחלות.
לא יכולה למצוא מילים לתאר, זאת לא אהבה ולא רגש שאני מנסה
למצוא לו מילים, זאת תחושה אופפת ומערפלת חושים של משהו כל כך
מלא אי ודאות, חסר כל סבירות ואם זאת מרגש.
עוצרת רגע מלחשוב.

כל הזמן הזה, כנראה, ניהלנו שיחה שלא הייתי ערה בה כל כך, אבל
אותו מבט עוד לא נעלם, אתה נראה כל כך טוב ואילו אני, עדיין,
לא אמרתי שום דבר חכם.
אני רוצה להקפיא את הרגע הזה, לשמור אותו תחת זכוכית ולא לגעת
בו לעולם... רק להסתכל.
הקסם הזה כל כך קצר, עד כי בכלל אין לו קיום כמעט, והקיום שיש
לו הוא כולו רק שלי (או כך נראה לי).
בכל אופן, יהיו לי חלומות מעניינים הלילה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/12/04 19:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תום השדונית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה