מונולוג עם נגיעה גרטוסקית לוינית
באתי להודיע שאני עומד למות.
לא, לא באתי כדי שתנחמו אותי, רק באתי להודיע שאני עומד למות.
רציתי להבהיר כדי שכולם ידעו.
לא, לא כדי שתתמלאו רחמים ותחוסו על נפשי,
רק רציתי להבהיר כדי שכולם ידעו.
כינסתי את כל אשר אני מכיר כדי שלא יעלה ספק איפה אני.
לא, לא כדי שכולכם תתקשרו לשאול לשלומי,
רק כדי שלא יעלה ספק איפה אני.
טוב, אז כעת כשלכולכם הדבר כבר ידוע, רק רציתי להגיד שאין צורך
שתטרחו למעני, כי העניין הוא רק ימים ספורים.
ומכיוון שעבורכם כל יום הוא גורלי, אינני רוצה שתטרחו למעני.
לכן חסכתי לכם זמן אוויר בסלולרי ושכרתי אולם וקייטרינג כדי
שאוכל לגזול רק 60 דק' מלוח-הזמנים העמוס שלכם.
אינני רוצה להוות מטרד או להכביד עליכם, רק למסור את בשורתי
הקצרה ולוודא שלא תטרחו למעני.
מכיוון שמדובר רק בימים ספורים והרי אנחנו מכירים רק כמה עשרות
שנים, אין צורך לבוא לביה"ח, להיפרד ולהחליף רגעים אחרונים.
הרי זה לא יוכיח חברות של שנים.
אין צורך לשלוח פרחים או לכתוב כמה מילים בחרוזים.
הרי זה לא יוכיח שהיינו חברים.
אז באתי להודיע שאני עומד למות.
בינתיים אתם מוזמנים להתכבד בכיבוד.
אינני רוצה לעכב את מהלך חייכם העמוס, אז סלחו לי אם אגיש רק
מנה מקדימה, מנה ראשונה, מנה שנייה, שלישית, רביעית ולבסוף גם
איזה קינוח לא מכביד.
אני מצטער אם היין קצת יבש והבירה קצת קרה, אבל אתם יודעים איך
זה - התרגשות לפני המאורע.
אינני רוצה שתחושו מועקה על אובדני. שתתכווץ לכם הבטן ויצבוט
לכם בלב, שתחושו כאב מזוויע וגעגוע שאינו מרגיע.
אינני רוצה שתסבלו מאובדני. שיצרוב לכם בלב עד כדי כאב, שיופיע
יגון ואחריו אבדון.
אינני רוצה שכל חייכם תסבלו ייסורים עד אין חיים מהמוות הטראגי
שלי, המוות שלי יהווה עבורכם רק עוד פרק בחיים.
עכשיו כשהכל ברור ואתם רגועים, אני הולך לי בשלווה לעולמי
עולמים. זה לא שקרה משהו מדהים. אנשים מתים כל יום בחיים.
אם במקרה אתם חולפים על פני דירתי, תנופפו לשלום כשאני אשכב
כאוב במיטתי.
עכשיו כשהכל ברור ואתם וודאי רגועים, אני הולך לי בשלווה
לעולמי עולמים. זה לא דורש אכפתיות יתרה. אנשים מתים כל יום
בחיים.
תמשיכו לרקוד בנשף חייכם, אני בסך הכל צועד לי אל מותי.
היו שלום חברים.
(הוא מסתובב, מפנה את הגב, פוסע צעד וחצי ומיד מסתובב חזרה
בהיסוס. וכמו מתנצל אומר:)
אתם יודעים מה, אין צורך להעמיד פנים, בואו נזרז את העניינים,
וכדאי לפני שהאוכל כבר לא יהיה טעים. למה למשוך עוד כמה ימים
זה לא שאתם חברים אמיתיים.
היו שלום חברים. (הוא שולף סכין ונועץ אותו בליבו. הוא נופל
לאט מאוד עם חיוך, בשלבים ארוכים ומדויקים עד לכיפוף הברכיים
ולבסוף צונח על הגב). |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.