והנה עוד כמה שורות על איך שאת
נראית כשאת שוכבת במיטתי על הרקע האדום
והאישונים והגבות והשיער השחור עם העור הלבן והפה אדום,
תמיד את בצבעים המתאימים.
איך העור שלך הוא כמו חול סדוק והמקום שבו נשכתי נראה כשרידי
מבצר ארכיאולוגי.
ואיך שיש לך חיוך שלא היה מבייש את לופיצר בכבודו.
חד וחותך ומתוק.
ואת תמיד חמה כאילו כרגע עלית מן השאול.
ואיך את שוכבת כמו גופה מתה, קפואה במקום
אבל את עדיין נושמת, ישנה.
איך את כמו דמות מצוירת
(שילוב של-שלגיה-החיה-פוקאהונטס-דובי לאלא)
ואיך שוב נהיינו ילדים?
איך לפעמים את גור כלבים מקומט ולפעמים חתול מצחיק
או כל חיה שיש...
ואת הרוך והשקט והמבט והריח והטעם
ואיך אני זוכר שזה מרגיש.
יפה את יפה את
יפאת
|
