כפרה אתה על החיים שלי,
מי עוד קורא לי כך מלבדך?
נשמה, פה זה רק את ואני,
לוחש לי לאהוב אותך.
את הולכת מפה לשומקום,
הלילה את ישנה פה איתי.

חבק אותי חזק כשאחלום,
שים מעליי שמיכתי.
וכשלא ארדם, חלומות רעים,
לחש לי כמה מילים יפות.
חולצתי תרים, עורות נצמדים,
נרדמת בטפיחות רכות.

כפרה אני על החיים שלך,
אתה אומר.
כמה אני אוהב אותך,
אתה לא מוותר.
את שלי, אתה מפציר בי,
כמו נלחם בך אחר.
וגם כשקשה לך איתי,
אני לא אשחרר.

לא יודעת, פתאום זה נראה אמיתי,
גם כשאתה לא פה איתי.
קראת לי קשר בשלט רחוק,
כבר לא יודעת אם לבכות או לצחוק.
זה היה צריך להגמר מזמן,
ופתאום אתה כאן.
ואז מתרחק,
נגוז, נעלם.
חוזר, שוב אתה כאן.
בובה שלי, אתה קורא,
אבל את זה עוד נראה.
שוב מצטער,
עושה לי לדמוע,
לא חוזר,
צריך כבר לנסוע.

כפרה אני על החיים שלך,
שואל מי עוד קורא לי כך מלבדך.
אני מנסה לפתור את הסבך,
כפרה גם אני על החיים שלך.