אני צועקת, אך אין קול
אני רצה, אך הרגליים לא זזות,
אני עוצמת את עיניי, אך עדיין הכל עומד מולי
מנסה להילחם, אך הכל מתמיד להכשיל אותי.
אומרים שזה יעבור - עברו כבר שנים...!
אמרו שזה לא יכאיב, אני נקרעת מבפנים,
ניסיתי להמשיך, אך הדרך הובילה למבוי סתום,
אני מנסה לחשוב פתוח, והכל כל כך אטום.
עד שהתחלתי להבין, בא בלבול חדש,
הפצע כבר עובר - נפתח אחר במקום חדש,
וכל מה שאי פעם רציתי זה שישמעו אותי פעם אחת
שייתנו לי לברוח, לעצום את העיניים ו ל ה י ל ח ם! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.