פגישת צמרת מצמררת
מסעירה את המדינה
עוד סיגר מפואר יעזור לי עכשיו
אולי אספיק למות לי מסרטן
בטרם יסללו מזפת ריאותיי את הכביש החדש לדמשק.
מי בכלל צריך את הפקקים, שלא נזכיר את הפתקים
שהיועץ אליי שולח כשהמורה מפנה גבו.
לו הייתי כותל היו קורסות כל לבניי תחת פתקים
קוברות תחתן תקווה אחרונה לביתן יהודי
לביתן ייעודי, אשר לא ימומש
חושב לעצמי מול עוד פתק חדש:
"תן לו את אצבע הגליל והוא ייקח את כל היד"
היום אני גמד
עם עניבת משי כה הדוקה סביב צווארי
בדוחק מאפשרת הרמת המבט עד עיניי הנסיך.
פניו קפואות כשלג חרמון
הנמס בנימוס אל מרגלות רגליו
אז גם אני לוגם לי מים
שנשפכים מעט על החולצה
וזה שורף כמו חומצה, כי הנה באה החמצה
כשהוא מושיט לי את ידו ללחיצה
כאילו ואומר "רק תבחר איזו אצבע"
ביודעין שאקח איזו ציפורן ימנית.
בדרכי חזרה אל עמי הזועם
מול רכב משוריין אך לא מכאב
אצעד על שטיח אדום
כצאן הפוסע על לשון ארוכה
המובילה אל מלתעות הזאב. |