|
איני ציפור.
לי נשמתי עושה דרכה מעל תהום רבה
רגלי מגששות אחר החבל,
ידי פרושות, לבי הומה
וכל גופי נושא נפשו אל השמים.
נדון אני עשות דרכי מעל תהום רבה
ואלוהים סרב להעניק כנפים.
איני חושש לבכות
ודמעותי חרבו.
חפנים של אויר
פולטים עצמם ביבבה צרודה
ואין בי לצנן את אש אהבתי,
ואין בי להגשים את חוק אהבתי,
ואין בי כל מאום -
אהובתי הלכה. |
|
|
כיתה, זה סלוגן.
סלוגן ילמד
איתנו מהיום.
בואו נאמר כולם
ביחד סלום
לסלוגן:
("שלום
סלוגן!")
טוב, סלוגן, אתה
יכול לסבת ליד
רעות.
("אוף, לא רוצה
לשבת ליד הילד
החדש... הוא
מתחכם...")
רעותי, מה
סמעתי? צאי
מהכיתה! תחכי לי
ליד המנהלת
ותחסבי טוב טוב
על מה שאמרת.
בוא מתוק, תשים
את הילקוט
סלך... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.