חבל שלא נפרדנו בזעם
אז לפחות הייתה נשארת התשוקה
אני הייתי יוצא מאנייק
ואת סתם בת זונה.
בסוף כל דבר מסתיים ונגמר
אז מה זה משנה, אם בסערה יוקדת
או בשכחת העבר.
רוברט פרוסט כבר כתב
שאם כבר צריך להגמר
אז לא משנה איך זה יכאב.
אבל חבל שלא נפרדנו בזעם
אז לפחות הייתה נשארת התשוקה
ואיתה התקווה וחוסר הידיעה
שאולי זה היה יכול להמשך לנצח
ולא בדיוק יצא.
אבל לא נפרדנו בזעם
אלא התרחקנו בשתיקה
אני יצאתי די בסדר
ואת כאילו נשארת ידידה.
וחבל,
כי אני כועס עלייך נורא
ורוצה נורא לשנוא אותך
וחבל שלא נפרדנו בזעם
כי חוץ מהתשוקה
הייתה לי גם סיבה טובה.
|