ערפדים נופלים, ערפדים קמים,
אבל הרוח לעולם נושבת.
חיילים של קרטון ותקתוק השעון,
מנגנים על עצבי הכוהנת.
הלילות החמים הם כמו הימים,
איך נדפק לי אלאדין - הסרט.
עם קמצוץ קינמון ונקטר אפרסמון,
שפיותי (הדלה) מתפוגגת.
go, going, gone...
נכתב בשתיים לפנות בוקר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.