Do you're remember me?
Do you're really remember?
IM feel, IM love, IM swear...
זה רק אני, אין לי שום דבר אחר.

מילים נכתבות,
קצת כואבות,
בלילה משמים, מלא כוכבים,
נדמה שגם הם קצת מאוהבים,
ואני, עוד לא נרדם,
מבחין בשקט, מכאן לכאן,
גם לו אין כבר לאן,
חיים את העצב של היום,
כדי ליהנות מהאושר של מחר,
מרגישים את הכאב היום,
כדי להעריך את החיוך מחר.

והכל הולך, הולך ומתרחק,
לאט לאט מתנתק,
והכל ממהר, ממהר ונעלם,
כאילו לא היה קיים,
ואני, נותן לה זמן, לחשוב,
לנסות שוב, לאהוב,
נותן לה זמן, להבין,
שאפשר יותר מלהאמין,
ושוב, נותן לה זמן, שכמעט ואיננו,
ושוב עכשיו, אנחנו נופלים,
מה יהיה בינינו.

השיר שלנו נשמע ברדיו, שוב,
השיר שלך, השיר שלי, כל פעם יותר עצוב,
גם המילים שנכתבו, והכוכבים שרצו לאהוב,
לא ידעו לאן, לאן הרוח תנשוב,
ואני, חסר תשובה, מכאן לכאן,
רק יודע לאהוב אותך,
יותר ויותר, מבלי לספר,
לחלום רק אותך היום,
כדי לדמיין אותך גם מחר,
ולחכות ללילה בשבילך כל היום,
כדי לקטוף לך את הירח של מחר.

והכל הולך, הולך ומתרחק,
לאט לאט מתנתק,
והכל ממהר, ממהר ונעלם,
כאילו לא היה קיים,
ואני, נותן לה זמן, לחשוב,
לנסות שוב, לאהוב,
נותן לה זמן, להבין,
שאפשר יותר מלהאמין,
ושוב, נותן לה זמן, שכמעט ואיננו,
ושוב עכשיו, אנחנו נופלים,
מה יהיה בינינו.

Do you're remember?
Really...
מבלי לשקר,
אני יודע שאת זוכרת,
אז למה את שונה, אחרת.

זה רק אני, נותן לה זמן,
זמן לאהוב,
להפסיק כבר לחשוב,
זמן להרגיש,
שאני, רק אני האיש,
זמן להישבע,
כי לא סתם, עוד מילה נכתבה.

נותן לה, נותן לה...