|
ברוש מחוץ לחלון, ענק מיתמר
נער מזדקן שיבתו זהובה
שקיק כחול סבוך בצמרתו
אות קין של עץ עירוני
פרצות דלילות מציצות אל ענפים חזקים
עטופים בשרף רירי מנצנץ
רוחו של יום חורפי נדיב מרעננת שיערו. |
|
|
"מה זו השטות
הזו לקצר את השם
שלך ל'רק
ניטשה'? אתה
תישאר לנצח
ניטשה
צרונונוביץ', לא
איכפת לי שזה לא
יתפוס לדורות!
מה אתה חושב
שאתה, קאנט?"
אימא של ניטשה
ובוריס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.