עומד בתוך חלל שחור,
חלל ריק, שיש בו רק כפור.
מחזיק מכחול עם צבע ורוד,
אבל המכחול שבור, אי אפשר להשתמש בו עוד.
חושב על תכלית חיי,
ואם יש המשך לדרכיי.
אולי משהו חסר שם,
ואולי לא היה כלום מעולם...
אולי פשוט אשים לזה קץ,
ואתן לסוף בתוכי להתרוצץ...
אז זהו, בזאת אני קוטע אז זה רשמית,
כאילו מנגב את "היותי" בשניות עם מטלית.
אני מרגיש איך אני כמעט לגמרי לא כאן
חבל שלא עשיתי זאת כבר מזמן.
אבל לא אכפת לי כי כבר נמחקתי כליל
עכשיו לפחות, אני יכול מחדש את קיומי להתחיל |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.