[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלירן הגבר
/
אסף ושלושת הדובים

<2 נערים שוכבים על החול בחוף  בנהריה>

רועי: וואי אחי אתה קולט איזה קטע?
איתי: איזה...
רועי: מה איזה?! ממחר כבר לא נהיה פה...
איתי: ביג דיל... נחזור בסופי שבוע...
רועי: <צוחק> בטח... אתה אולי... עם הפרופיל שלך... מה אתה
תעשה? תתקן אוזניות?
רועי: חוץ מזה אני לא מבין איך השגת 45... מזל שגייסו אותך...
עם חיילים  כמוך מי צריך מחבלים...
איתי: בונא אל תגזים לפחות אני התגייסתי... לא חסר כאלה שלא
מתגייסים...
רועי: למה אתה מכיר כאלה שלא?
איתי: לא אישית... אבל שמעתי על איזה אחד שלא גייסו אותו כי
הוא בא לקב"ן ערום ואמר לו
   "אני נרגילה, תעשן אותי"...
רועי: בונא איזה חתיכת הומו...
איתי: שמע קח ת'צד החיובי... אם הוא היה "מעשן" אותו הוא גם לא
היה מתגייס וגם היה מקבל
       מציצה... ממש כמו ביצת הפתעה של קינדר! <אומר את זה
כמו הילד המפגר בפרסומת... רק בעברית>
 
   <באותו רגע מכונית מתקרבת אליהם. איש וילדה יוצאים ממנה.>

רועי: אבי ימניאק איפה היית? אמרתי לך לפני חצי שעה לבוא.
אבי: זיינתי את אמא שך.
הבחורה שיצאה איתו מהאוטו: אוי וואי! הוא אמר את המילה
האסורה.
רועי: אסורה מי שעשתה אותך, כלבה.
רועי: אבי יש לי בת שלא ידועה לי עליה?
אבי: אחי אני עושה עליה בייביסיטר... לא הייתי משאיר אותה בבית
לבד...
רועי: בייביסיטר?!  תמיד חשדתי בך שאתה פדופיל....
אבי: פדופיל?! מה אני נראה לך תום אבני?!
רועי: מה קשור תום אבני?!
אבי: הוא מנחה בערוץ הילדות...
רועי: אהה מי שעושה את רוטנברג?!
אבי: כן... אבל תאמין לי זה סתם כיסוי לזה שהוא לא פדופיל...
אני מתערב איתך שאחרי
      הצילומים הוא מביא לילדות האלה בששטוס.
רועי: אז בת כמה חברה שך?
אבי: צחוקים... 4
רועי: <פונה לילדה בקול מפגר> שלום ילדה קטנה, איך קוראים לך?
ילדה: גלבוע
רועי: גלבוע?! תגיד אבי אתה לא מתבייש לעשות בייביסיטר לילדה
שקוראים לה גלבוע?!
אבי: טוב מה אתה רוצה... ההורים שלה משלמים טוב... וגם...
<שיחתם נקטעה בצלצול הפלאפון
   של איתי>
איתי: <מסתכל בשיחה מזוהה בתדהמה> 142?! מעניין מי זה... <לאחר
כמה שניות שהוא שומע את המענה הקולי>
  אסף?! למה הטמבל הזה מתקשר אלי גוביינא... מה אני נראה לו
רוטשילד?!
רועי: טמבל אל תענה אתה צריך למשכן את הבית שלך על כל דקה
שתדבר...
איתי: לא יודע הוא אומר שזה ממש ממש דחוף...<הוא עונה> תגיד
אסף למה אתה לא פה
       ולמה אתה מתקשר מפאקין גוביינא?! מה אני נראה <שיחתו
נקטעה בדבריו של אסף> מה?! למה
       אתה מתכוון?! אוי... איזה חרא...
רועי: מה מה קרה?!
איתי: אוקיי. שמע תבוא לפה נראה מה נוכל לעשות... גם כן אתה
והשטויות שלך... אמרתי לך שזה ידפוק
       אותך פעם אחת.
רועי: טוב אתה מוכן להסביר לי מה קרה?!
איתי: אוקיי נכון שאסף עובד במפעל שטראוס?!
רועי: כן נו...
איתי: אז הוא החליט כבר ממתי שהוא הגיע לשם שהוא יעשה איזה
משהו מפגר היום האחרון...
רועי: ו...
איתי: והוא התערב עם אחד העובדים שהוא יצליח להכניס לעצמו
קרטיב גומיגם לתחת.
רועי: <מתפקע מצחוק> מה?!! קרטיב גומיגם?! פחחחחחחחחחחחחח איזה
שרוט האסף הזה...
איתי: שמע זה לא מצחיק כל כך... הוא אומר שהוא סובל מכאבים
עצבניים שם והוא לא יודע למי לפנות..
רועי: <עדיין מושפע מדבריו של איתי> גומיגם בתחת?! <נקרע
מצחוק> צריך מהיום לשים
       לילדים כמו אסף אזהרה על הארטיק "יש לאכול ארטיק זה רק
מהפה" חחחחחחחחחחחחח...
איתי: טוב רועי צחק כמה שאתה יכול עכשיו אבל שהוא יגיע אל תצחק
עליו. גם ככה המצב שלו על הפנים...
רועי: כן... המצב שלו ממש... סיפור מהתחת <רועי שוב נקרע
מצחוק>.
<באותו רגע מכונית מתקרבת אליהם... כאשר היא נעצרת יוצא ממנה
בחור שהולך חצי צולע>
רועי: מישהו פה הולך כאילו  הוא קיבל בתחת...
אסף: איתי יא מניאק אמרתי לך לא לגלות!
איתי: מה אני יעשה גם ככה הם היו יודעים על זה...
רועי: תגיד לאסף כשהיית קטן אמא שלך לא לימדה אותך לא להכניס
קרטיבים לתחת?!
אסף: טוב רועי אין לי מצב רוח לשטויות שלך... <באותו רגע רועי
ואיתי מבחינים במשהו מוזר
      שיוצא לאסף מהתחת>
איתי: פאק מה זה היה?!
אסף: מה היה מה?!
איתי: מה יצא לך מהתחת?!
אסף: משהו יוצא לי מהתחת?
רועי: אסף יא פריק מה נסגר איתך?!
אסף: מה אתם רוצים?! לא הרגשתי כלום.
איתי: גבר משהו הרגע יצא לך הרגע  מהתחת... צריך לבדוק את
זה...
רועי: לך אתה תבדוק את זה... אני לא מתקרב לתחת שלו...
אסף: טוב תפסיקו להפחיד אותי... לא יצא לי כלום...
איתי: כן?! תבדוק אולי...
אסף: <מכניס לעצמו את היד למכנסיים ומחפש...>
אסף: היי רגע... אני מרגיש משהו... זה כזה... עשוי מגומי...
מרגיש כמו דובון...
      יש לו את הצורה של דובון... זה בטח נרגילה!!!
רועי: מה?!
אסף: לא משנה...
רועי: טוב תוציא את זה...
אסף: וואו זה באמת דובון... איך החרא הזה הגיע לי למכנסיים?!
<מריח את זה...> בונא תראה... זה אפילו מריח כמו חדש... וזה גם
נראה כאילו לא נגעתי בזה...
       איך זה הגיע לשם...
<לאסף יוצא עוד דובון מהתחת>
איתי: אסף!יצא לך עוד אחד!
רועי: פעם שלישית גלידה...
איתי: תיזהר עם המילים שלך...
אסף: אוקיי זה מתחיל להיות ממש מוזר... זה כבר לא מצחיק...
רועי: <פונה לילדה> גלבוע תגידי... מה הסדרה שאת הכי אוהבת
לראות בטלוויזיה?
גלבוע: החדר של חני
רועי: החדר של חני... כן אני זוכר את זה... הייתי רואה את זה
רק בשביל חני...
        בקבוקים שלמים הייתי ממלא עליה...
רועי: את יודעת מה הסדרה שהייתה אהובה עליי?
גלבוע: מה?
רועי: דובוני אכפת לי! אה אהההההההההה <אסף מתחיל להתעצבן>...
רועי: ואת יודעת איזה סיפור הכי הייתי אוהב שמקריאים לי לפני
השינה?
גלבוע: איזה?
רועי: זהבה ושלושת הדובים! <אסף מתחיל להאדים מרוב עצבים>
איתי: טוב רועי תפסיק עם זה... אתה סתם מעצבן אותו.
רועי: אוקיי בסדר... אני אפסיק. אבל תראו איך אסף עצבני...
איזה מסכן... אולי ניתן לו איזה
        חיבוק דב?
<אסף רץ לעבר רועי, איתי מחזיק אותו>
איתי: טוב זה כבר באמת לא מצחיק... צריכים למצוא לזה פתרון...
איתי: אולי ניקח אותו לבית חולים?
אסף: מה אתה בשוק? מה אני יגיד להם? "שמעו יש לי איזה בעיה.
הכנסתי לעצמי גומיגם לתחת
        ועכשיו יוצאים לי משם דובונים?" באמת הם ישר ישלחו
אותי למזרא משם...
איתי: תשמע שאני חושב על זה, זה יכול להיות הרבה יותר גרוע...
תחשוב מה היה יוצא לך מהתחת
        אם היית אוכל את הארטיק של המורדים.
אסף: אני לא יהיה מופתע אם זה כבר קרה למישהו...
איתי: למה?
אסף: כי הם חרא.
רועי: אוקיי יש לי רעיון
איתי: נו?
רועי: אולי נתקשר לשטראוס? אולי הוא ידע מה לעשות
איתי: <מסתכל על אסף ואז על רועי> בטח... מה נראה לך יש לי
אותו באיסקיו.
רועי: מה אתה צוחק... יש לי תמספר...
איתי: מה פתאום... איך זה יכול להיות?
רועי: לאבא שלי יש קשרים...
איתי: אבל זה בטח שיחה לחו"ל...
רועי: מה פתאום.המספר זה  1700-700SHTRAUS
רועי: אתה יודע אומרים שהוא הומו חבל על הזמן.
איתי: למה?
רועי: למה נראה לך שהקימו מפעלים לגלידות על שמו? הוא אהב
ללקק...
איתי: חכם רועי, חכם.
<רועי מתקשר לשטראוס..בינתיים בצד השני שטראוס מראה את העיצוב
לגלידה החדשה שלו>
שטראוס: hello?
רועי:shtraus?
שטראוס:yes?
רועי: hi, this is roi from israel. my friend here have
a little problem .see, he made a bet with his friend
that he can shove a "rubberand" ice cream to his asshole
and after he shove it all kind of teddy bears coming out of
his ass!
do u know what 2do?
שטראוס: <מנתק>
רועי: יא מניאק! מה אתה מנתק לי! לך תלקק גלידה יא הומו!
אסף: וואי רועי עלה לי רעיון! איך לא חשבתי על זה לפני זה?!
איתי: מה?! על מה אתה מדבר?!
אסף: אוקיי, תקשיבו...





<הקריין של ערוץ 10 מדבר>
הערב באודטה: אודטה תלמד אתכם איך לבזבז שעתיים מהחיים העלובים
שלכם על ידי צפייה בתוכנית מעפנה בערוץ 10!
וגם, אודטה תנסה לפתור בעיה מאוד קיצונית של כמה נערים...
אודטה: ערב טוב לקהל ולצופים בבית! היום תהיה לנו תכנית מאוד
מיוחדת שתנסה להסביר לכם בבית, את הסוד של איך אתה מצליח לזיין
בשכל במשך שעתיים שלמות.
בואו נתחיל.
הסוד שלי לא כזה מורכב בכלל. מה שאני עושה זה מפעילה כוח מיוחד
שיוצר לכם מנוש היישר במרכז המצח. אז אני מייצרת דילדו שאפשר
לראות אותו רק בעזרת אינפרא אדום ובמהלך התוכנית אני מפעילה
עליו כוח כדי שיבוא היישר למנוש הממוקם במרכז המצח שלכם ואז
מוציאה אותו משם
ואז מכניסה וככה במשך כל השעתיים של התוכנית. ככה שהדילדו
למעשה מזיין לכם את המוח במשך שעתיים שלמות.
ראיתם מה זה?! כל כך פשוט! כל אחד יכול כמובן לנסות את זה
בעצמו לראות שזה עובד!
ועכשיו לחלק השני של התוכנית. קיבלנו השבוע פנייה מכמה נערים
על בעיה מאוד קיצונית שקרתה לאחד מהם.
הם נמצאים אתנו  עכשיו באולפן.
ערב טוב לרועי, אסף ואיתי.
אתם יכולים להסביר לי ולקהל בבית מה בדיוק קרה לכם?
רועי: אסף הוא הקורבן, דברי אליו.
אודטה: אוקיי אסף, שתף אותנו בבעיה שלך.
אסף: טוב אני לא יודע בדיוק איך להסביר את זה...
רועי: אני כן.
אסף: רועי עשה טובה ותשתוק.
אסף: טוב מה שקרה זה שהפסדתי בהתערבות עם חבר שלי...
אודטה: אוקיי ומה קרה אז.
אסף: אז הסכמנו שמי שיפסיד בהתערבות ייאלץ... ל... לה...
אודטה: נו ספר אין לך במה להתבייש.
אסף: <אדום בטירוף> להכניס לעצמו גומיגם...
אודטה: נו להכניס גומיגם לאיפה?
אסף: ל... ל...
רועי: לרקטום.
אסף: רועי!
רועי: מה אני יעשה אתה מגמגם כמו איזה אוטיסט! באמת אני לא
בטוח שאתה לא היחיד שהכניס לעצמו      גומיגם בתחת. <מצחקק>
איתי: אולי אבל הוא בהחלט היחיד שהצליח לשגר משם דובונים.
אסף: איתי!
איתי: אופס...
אודטה: רגע רגע תנו לי להבין. אתם אומרים שאסף הכניס לעצמו
גומיגם לישבן ומאז יצאו לו דובונים?!
אסף: כן...
אודטה: אוקיי... למזלך אתה לא היחיד שזה קרה לו... עכשיו נמצאת
איתנו כאן אשת יחסי הציבור של שטראוס, נעמי קסטה, ובוא נראה מה
יש לה להגיד. ערב טוב לך נעמי.
נעמי: ערב טוב אודטה.
אודטה: נעמי, שמעת את הבעיה של אסף.יש לך אולי פיתרון?
נעמי: למעשה יש לי בדיוק את הפיתרון המתאים.
אודטה: אוקיי בואי נשמע.
נעמי: למעשה עשו על התופעה הזאת מחקר עד לא מזמן בטכניון,
בפקולטה לביוטכנולוגיה והנדסת מזון.
       הם גילו דבר מאוד מעניין... 99 אחוז מהאנשים שזה קרה
להם לא משתמשים באסקייפ.
אודטה: מה?!! מה קשור אסקייפ?! רגע תביאי את התג שלך.
נעמי: מה? איזה תג? על מה את מדברת?
אודטה: תביאי את זה כבר <לוקחת את זה ממנה בכוח>.
אודטה: <קוראת את מה שכתוב בתג> אני לא מאמינה... את נציגת
שירות לקוחות של אסקייפ...
         מה נראה לך שאת עושה?! עופי מהתוכנית שלי!
אודטה: אני לא מאמינה עד  לאיזה רמה של שפלות מגיעות הפרסומות
היום.
          באמת יצאתם לנו כבר מכל החורים!  
רועי: ומאחד ספציפי...
אודטה: טוב מה יש לך להגיד על זה נעמי?
נעמי: טוב... אין מה לעשות, חשפת אותנו.
אודטה: מה?
נעמי: למעשה היינו פה הרבה לפניכם...
אודטה: מה?! באמת את מזיינת בשכל אפילו יותר ממני...
נעמי: אנחנו למעשה חיזרים... נחתנו פה הרבה לפני שאתם, בני
האדם, הגעתם...
        היינו פה עוד בתקופה של הדינוזאורים... למעשה חקרנו
אותכם הרבה שנים...הניסוי האחרון שאנחנו עשינו זה "אימום
סינקרוני עם   יופלייט" או בקיצור, אסקייפ. את מבינה, במהלך
החקירות שלנו גילינו שאתם בני האדם כל כך טיפשים, שאם טיפשות
היית רטט, אז אתם הייתם מייקל ג'יי פוקס, אתם כאלה טיפשים, שאם
טיפשות הייתה סיליקון, אתם הייתם מאיה בוסקילה, באמת, אם
טיפשות הייתה זרע, אז אתם הייתם אמא של ניר.
אודטה: טוב... הבנו... מה את מנסה להגיד...
נעמי: שכל כל לשטוף את המוח שלכם, לא צריך אפילו מים.
       במשך שנים האכלנו אותכם עם אסקייפ, כל פעם הוצאנו משהו
חדש ואתם כמו זונה, בלעתם הכול. כבר 250000 התחברו אלינו...
וכך יכולנו לאט לאט להתחבר למוח שלכם ולראות איך הוא חושב...
ותאמיני לי... אין הרבה מה לראות.
אודטה: טוב אולי תגיעי לפואנטה כבר...
נעמי: מאוחר מדי לעצור אותנו. אנחנו בכל מקום, ברגע שמישהו
קונה אסקייפ אנחנו משתלטים עליו  והוא הופך להיות אחד משלנו...
מה שקרה עם חברכם אסף, הייתה לא יותר מתקלה טכנית... ניסינו
להשתלט לו על המוח אבל משהו התנגד.
כתוצאה מכך המוח שלו נדפק...
אודטה: אז מה אפשר לעשות?
נעמי: זה קל... כדי לתקן בעיות כאלה צריך לקחת את הפלאפון
ולדחוף את האנטנה לתחת...
ככה שהאימום מתחלש ואז התחת שלו ישוב להיות נורמלי...
אסף: נו באמת כמה דברים אני צריך לדחוף לתחת, מה אני אביעד
קיסוס?
רועי: בונא תגיד תודה! מביאים לך פה פתרון על מגש של כסף...
אסף: איזה מגש ואיזה כסף, מביאים לי אנטנה לתחת, זה מה שמביאים
לי.
רועי: שמע,לפחתו עכשיו תהיה לך קליטה דו צדדית...
אסף: טוב נו... <אסף  דוחף את האנטנה>
איייייייייייייייייייייייייי
       אוקיי... עכשיו אני מרגיש יותר טוב...
אודטה: אוקיי אנשים, תודה לקהל ולצופים בבית, נתראה בעוד פרק
מרתק של אודטה!
אסף: אהה אודטה...
אודטה: כן?
אסף: תגידי את משתמשת באסקייפ?
אודטה: כן למה?
אסף: ו..אכלת לפני זה טילון?
אודטה: כן למה?!
אסף: כי יוצא לך קסאם מהתחת...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פעם אחת לחצתי
על ניתוק
בטעות.


הייתי חופשי ל-5
שניות.



זה לא החזיק
מעמד.



ץ סופית,
"סיפורים מן
העבר השני של
המשבצת".


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/12/04 20:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלירן הגבר

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה