כמה כואב לי, לאהוב אותו,
לדעת שאני והוא לא יותר מכלום.
אני אוהבת את כולו ותחושתו,
אך תמימותו הורגת שורפת
ואני חושקת, אמנם בשקט.
אך שתדע שלבי כולו מרגיש אותך
ובנשימות אני מרגישה דברים שלא חשתי מעולם
ועל כל נשימה שאני נושמת
אני מודה, שאני נושמת אותה,
איתך, איתך ורק איתך,
כי תפילתי כולה, היא להיות שלך,
ואהבתי אליך חזקה היא מכל,
חזקה היא כרגע,
ואיננה מרפה את גופי המתייסר
לצחקוקיך המתגלגלים
וכאבי כה עז, לאהוב את אותו האחד
לדעתך שאינך אוהב,
ואינך מבין כמה כואב,
להביט בך ולאהוב אותך כך
ולשתוק, את אותה השתיקה
הינך יודע כמה שנואה עלי השתיקה
אך בשבילך אשתוק כל חיי
רק שתביט בי ותאהב.
לא כמו פעם הדבר, והבטחתי שאשכח אותך
לעולם, הפסק לחזור ולקחת את לבי
כשאת לבי אתה לוקח
כוויות שורפות הן את גופי,
בעוד הוא צורח
ודמי קורא הוא לאהבתך שתשוב. |
