צביקה שקדי / שורות מדברות |
עוד יש דפים רבים במחברת ,
שורות ריקות מייחלות להתמלא,
בכל דבר שבעולם , לא משנה במה ,
אחיותיהן הבוגרות נושאות בחיקן, אוצרות שנצרבו אל הכתב
פירות בוסר וגם ביכורים, מהשנים הכי יפות , כך אומרים,
הן זוכרות מגע העט , לעיתים מהסס, לעיתים בוטח,
מבטא רגש, עם המון טעם ועם הרבה ריח ,
ואחיותיהן הריקות , עיניהן מייחלות,
לו יהי חלקינו עמכן , בנות,
ואני הכותב , מסתכל ,
על זו המחברת,
דפים רבים לפניי,
ואני מחייך לעצמי והלב רחב,
מייד אמלאכן,
בכתב ידי,
בדיו כחול,
לא משנה מה אכתוב
כל יום אפשר לברוא מחדש הכל.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|