|
ערב אחד החלטתי ללכת לטיול בקניון השכונתי . זה היה יכול
להיגמר באסון . זה ממש לא קשה שטיול
בקניון שליד הבית יגמר באסון . חברי משה לא חש בטוב באותו
היום . אמר לי בוא לא ניכנס לקניון
-ליבי מנבא לי רעות .
הוא חש שהולך להתרחש משהו . אמרתי לו שלא כדאי להיכנס
להיסטריה .
אנחנו לא יכולים להישאר קבורים בבית . והוא לא הרפה ממני . זה
לא היום להיכנס לקניון .
אבל הצלחתי לשכנע אותו . הגענו לקניון . המקום היה הומה אדם .
אנשים ביצעו את קניותיהם
אחרי יום עבודה מתיש . חברי אמר לי:
- אתה שם לב השומר מבצע בדיקה רשלנית . הוא לא
בודק עם המגנומטר ולא בודק תעודות .
אמרתי לו שהוא מדמיין ואם אני כותב לכם היום את הסיפור הזה
זה בהחלט בגלל תחושות המוקדמות
של חברי .
אני לא הרגשתי כלום ולא ניבאתי כלום . אותו הערב נראה כמו עוד
הרבה ערבים משעממים שלא קורה
בהם כלום .
נכנסנו לקניון . הסתובבנו בין דוכני חברות הטלפונים
הסולולארים והחנויותיו . חברי משה התרא
בי לא נשב פה .
-המקום לא נראה לי היום .
הגענו לדוכן של פלאפון . חברי משה ניסה לחדש את הפלפאון שלו .
באותה עת עמד חייל בצד השני של הדוכן . פניו היו שלווים הוא
החזיק תלוי על כתפו M-16 .
הוא היה לבוש ברישול : חולצה פתוחה , נעלי ספורט לבנות .
שאל אותי חייל במדים מה שעה ? אמרתי לו עכשיו רבע לשבע .
החייל נראה שקט ושלו
שום דבר לא נראה עליו חריג
חברי אמר לי שוב :
-בו נמהר לצאת .
-אמרתי לו מה אתה ממהר
-לא יודע נראה שהולך לקרות פה משהו
אני לא התווכחתי איתו ויצאתי . התקשיתי ללכת . אמרתי לו בו
נשב על הספספל .
הוא הסכים אבל לא הפסיק לנג'ס בי . בוא נחזור מהר הביתה .
הסכמתי לקום אפילו שהייתי עייף .
לא יכולתי לא לענות להפצרות הבלתי פוסקות
של חברי משה .
הגענו הביתה אחרי חמש , עשר דקות . לא יכולתי לתאר לעצמי עד
כמה ההתרעה הממוקדת של
חברי היית מדויקת . אחרי חמש דקות , הספקנו רק להתיישב
נשמעו באוויר יללות של
אמבולנסים ומשטרה . חברי החוויר כסיד . ידענו שהתרחש משהו .
היינו בהלם .
פתחנו את הטלוויזיה . קריין החדשות אמר בטון טרגי ורציני .
"מגיעים אלינו פרטים ראשונים : אירע לפני 10 דקות פיגוע של
מחבלים . ליד קניון חן . ממחבל פתח באש על חוגגים בבר-מצוות
על אולמי שושנים .
המחבל חגר על גופו שתי חגורות קליעים . פתח באש על באי- השמחה
.
עוד מעט נקבל פרטים חדשים מן השטח . "
הוא המשיך ואמר שאירגון חללי -אל הקצה קיבל את האחריות על
הפיגוע .
" נראה עכשיו קלטת שבו המחבל מוחמד אסראף מודיע שהוא לקח
אחראיות על הפיגוע "
על המרקע הופיעו לפתע פניו של החייל ששאל אותי מה שעה חצי
-שעה לפני -כן בקניון
והודיע שהפתח גדודי חללי אל אקסא לוקחים את האחראיות על
הפיגוע .
. התחושות המוקדמות של חברי משה הצילו את חיינו . היינו
בהלם . הסתכלנו
אחד על השני כלא מאמינים . הכול שאלה של גורל אמרנו לעצמנו .
15.10.2004 |
|
הכינים שלי
לידיעתכם,
מסתובובת עם
כינים מרמת אביב
מינימום.
טושטוש מסבירה
למה הכינים שלה-
מיוחדות... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.