אני בוכה בלילות
כדי שאני לא אראה את הדמעות
ואני יודעת שהבטחתי להפסיק לבכות
אך בלילה מותר,
במלא אף אחד לא רואה.
ואני ממשיכה לבכות,
סתם ככה, אין סיבה
ואני יודעת שהבטחתי לא לדאוג יותר,
אבל זאת לא אני, זה הלב שלא מוותר
אני מכוסה בדמעות,
הנשמה שלי רדופה צלקות
ואני יודעת שהבטחתי להפסיק לברוח
אך אם לא ארוץ אחריך פרח שלי, תפסיק לפרוח
עכשיו אני שותקת,
כבר לא בוכה- אפילו לא ניצוץ של דמעה
ואני יודעת שהבטחתי לא לשתוק לעולם
אך הפרחים העצובים משתיקים את פי למולם
ואני הבטחתי,
וידעתי שהבטחות צריכים לקיים
אך גם הוא הבטיח לחזור בריא ושלם,
הבטיח, אך לא קיים.. |
