שלומית דגן / שיר אהבה לונוס שלי |
מחייכת אלי חיוך עדין
שסחף אותי לתוך
מסתורי נפשה
מתוך הגלים היא עלתה
נקיה וצחה
בתולית - כמו התמימות.
השיער שלה
כמו סיומת בלתי נמנעת
לסיפור אהבה
גולש ברכות על גבה
הטהור
וידיה כאילו
נולדה היא לגעת מלטפות
בחן את שדה החשוף
ראיתי אותה והיא הייתה ברורה כשמש
מחייכת אלי
חיוך כה עדין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|