שלומית דגן / נגיעות |
את אלה שמהלכים בשביל
המסומן
ומפספסים את כל הפרא
שבאו לראות.
ופתאום, אני כזו,
מהלכת בשביל המסומן
מפספסת את מה שבאתי להיות.
ירדתי מהשביל ונכנסתי לים הפתוח
של צהוב חרדלי עם נגיעות כלניות
והלכתי לאיבוד בעצמי,
התמכרתי לחופש, לפרא, לחלום.
מרחוק נשמעו צלילי ירויות מהמטווח
שליד, כאילו לא לתת לי לשקוע,
חזרתי למציאות ולשביל המסומן
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|