אנה מוסטוף / יומנך היקר |
שבו תכתבי עד כמה שאפשר
שתספרי לי את הכל
מבלי שאצטרך לשאול
הלוואי והייתי האביר הלבן
שהופך את יומך מאפל למצויין
האיש בחלומותייך
קרן אור בעינייך
הלוואי והייתי הכתף הנוחה
שתבואי אליה כשאת בוכה
שתשפכי את הכל
פשוט תני להן ליזול
הלוואי והייתי האחד והיחיד
שאותו תרצי לידך תמיד
האחד שתתני לו את ליבך
את גופך את נשמתך
ואולי כל זה כבר נמצא
ואני זה באמת מה שאת רוצה
ואולי רק אני עיוור מאהבה
חושב שהאושר עדיין נחבא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|