ידיים אוחזות בחבל.
אישה ערומה,
נתלית על חלון,
נשענת על חבל כביסה.

אישה,
מאחוריה שקיעה,
לידה השמיים
וצל השדיים
המתנדנדים על הקיר שממול.

אישה עירומה, חצי הזיה
חבל כביסה ואישה.
נאחזת בידיה, תלויה מגרונה.

חצי יניקה,
כמעט נשיקה,
משהו עגום,
אישה בלי בושה,
רק היא וגופה.

בלילה אני מצטרפת,
יוצאת עם מגבת,
רטובה
ונותנת לרוח ללטף אותי.

המגבת נושרת ממני
ואני חשופה ורטובה
מהטבע,
מהעצים,
עצי רימון, עץ גויאבה
ואת תלויה,
אי שם בראשי
ערומה, בין פירות
על חבל כביסה.

מפלים במפלים,
מפלי גופי במפלי מים.
רצון עז לאהבה עצמית.

אולי הפיכת עצמי
לגוף בתוך מסגרת
תביא לי אושר עילאי.

וההוא שבא והלך,
שנכנס ויצא,
ההיא שנגעה,
האם נגעתי בה?

הוא עשה לי נעים,
האם יהיה בי שוב?