והחרב פילחה לבבות
כעוברת בשמן ומים
ומהדם החרב יקדה
מהדם צבעה צבע יין

ומהדם היא השתכרה
ומהדם היא שרה
ומהדם אזרה היא אומץ
כרוח שגוף לא היה לה

ומהדם היא רקדה
באלפי אולמות
ובדם היא כתבה,
בדם הנשמות

מהדם היא שמרה
על היד שהחזיקה
אך פעם נפלה
כשההיא לא הצליחה

מהדם היא בכתה
מעל הגוף הדואב
ומהדם היא החלידה
לבנה מכאב

ומדם זעקה בתחינה
בוכייה הייתה לשמיים
ועל הפצע היא פוררה
את נשמתה מנה אחת אפים

ומהדם היא צעקה
באיום על האל
ומהדם היא שתקה
מול אימו של החיל

רק דבר אחד היא ביקשה
שהדם יימחק זיכרונה
כי היא לא יכולה בעצמה
לשסף לעצמה את גרונה...