[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניקי בונטינק
/
עסקת חיי...

"שמעתי שפתחו חנות חדשה באבן גבירול, לא זוכרת איך קוראים לה,
אבל לא תהיה לך בעיה לזהות אותה, אני בטוחה ששם תמצאי את מה
שאת רוצה".
ניתקתי את השיחה עם שני, מתלבטת אם ללכת או לא ללכת. נלך,
אמרתי לעצמי, מקסימום אם אני לא אמצא לפחות שש-בש יזכה לטיול.
לקחתי את הרצועה שלו שהייתה מונחת על הספה ויצאנו לטיול.

הגענו לאבן- גבירול, מיד זיהיתי את החנות, השם שלה "הורים
למכירה" ללא צל של ספק הסגיר אותה.
בחלון הראווה עמדו כל מיני דגמים של הורים. נכנסתי לחנות עיניי
לא האמינו למראה שנשקף מולן, כל כך הרבה מדפים ועליהם מגוון
ענקי של הורים מכל הסוגים ומכל המינים.
על מדף המיוחדים היו אריזות מרובעות של "הורים מרוקאים",
"הורים גמדים" ו"הורים הומואים".
"הורים עם רגש", "הורים מטומטמים" ו"הורים חייזרים" היו
באריזות צבעוניות ועמדו על מדף המומלצים.
על מדף הנוסטלגיה היו מונחים אריזתם של "הורים היפיים", "הורים
שמרנים" ו"הורים יוצאי וייטנאם".
בצדה הימני של החנות היה מדף החיסולים ועליו היו אריזות נוצצות
של "הורים פולניים", "הורים נרקומנים" ו"הורים בלונדיניים".
אפילו מדף של שניים במחיר אחד היה בצד השמאלי של החנות, היו
עליו לפחות 50 אריזות שחורות של "הורים משומשים".

הייתי מבולבלת, המוכרת ראתה את הבלבול שלי ושאלה אם אני צריכה
עזרה, חייכתי אליה והנהנתי לשלילה. ה"הורים עם רגש" מצאו חן
בעיניי, לקחתי את האריזה מהמדף, זרקתי אותה לתוך העגלה וניגשתי
לקופה, חיכיתי שעה שיבוא תורי ורק אז גיליתי שבעצם השארתי את
הארנק שלי בבית.
"סליחה" פניתי לקופאית "תוכלי לשמור לי את המוצר הזה בצד עד
מחר?" שאלתי והצבעתי על האריזה שבתוכה היו ה"הורים עם רגש".
הקופאית הסתכלה אליי במבט מתנצל ואמרה "בדרך כלל אנחנו לא
עושים דברים כאלו, זה לא מקובל, אבל אני רואה את הייאוש
בעינייך, המקסימום שאוכל לעשות זה לשמור לך את זה בצד
לשעתיים".
"טוב אני אלך הביתה להביא את הארנק ואחזור", עניתי לה.

בדרך החוצה ראיתי שלט ועליו היה כתוב בגדול "מבצע השבוע - החזר
את הורייך הקודמים וקבל עשרים אחוזי הנחה בקניית הורים חדשים",
חייכתי לעצמי וחזרתי הביתה. כשנכנסתי הביתה, ההורים שלי ישבו
במטבח ושתו קפה, לקחתי אותם וארזתי אותם באחת האריזות שמצאתי
במחסן. תוך שעה הייתי בחנות עומדת שוב בתור לקופה.
כשהגיע תורי הבאתי לקופאית את האריזה  שבתוכה בכו הוריי
הקודמים, היא הדביקה על האריזה מדבקה "לתיקון" וזרקה אותה לתוך
סלסלה שהייתה לידה, מהמדף העליון היא לקחה את האריזה של
ה"הורים עם רגש", ההורים החדשים שלי.
"יש לנו מבצע חדש השבוע, את מעוניינת להגדיל את משפחתך בשקל
תשעים?" שאלה אותי הקופאית, הפניתי מבט להוריי החדשים, הם
חייכו אליי מתוך אריזתם. "כן" עניתי לה.
היא הוציאה לי שלושה דגמים לאח גדול, הדגם הראשון נקרא דגם
"בראד פיט", הדגם השני נקרא דגם "ווין דיזל" והדגם השלישי נקרא
דגם "ג'וני דפ". בחרתי את הדגם השלישי, השיער הארוך נראה לי
מתאים.
גם בדגמי האחות הקטנה היו לי שלוש אופציות, דגם "האחות הקטנה
המציקה", דגם "האחות הקטנה המזיקה" ודגם "האחות הקטנה המתוקה".
ברור שבחרתי את הדגם "האחות הקטנה המתוקה".

לאחר היכרות קצרה עם בני משפחתי החדשים היא העבירה את כולם
בברקוד, גיהצה את כרטיס האשראי שלי, הכניסה את כולם לשקית
והגישה לי אותה, "עשית את הבחירה הנכונה" אמרה "אם תרצי להחליף
ניתן לעשות זאת עד ארבעה עשר ימים ממועד יום הקנייה בצירוף
החשבונית בלבד", הוסיפה וחייכה. חייכתי אליה בחזרה ויצאתי
מהחנות.
הייתי מאושרת, סוף סוף הייתה לי המשפחה שתמיד חלמתי עליה. אבל
האושר התפוגג מהר מדי ותוך שלושה ימים חזרתי לחנות כדי להחליף
את המוצרים. הקופאית הופתעה לראות אותי, "זה לא זה" אמרתי לה
"אני יכולה להחליף?" שאלתי "ברור" היא ענתה. הפעם יצאתי מהחנות
עם האריזה של "הורים הומואים" והפעם בלי מבצעים, בלי אח גדול
או אחות קטנה.

הייתי מאושרת, סוף סוף הייתה לי משפחה מיוחדת שהייתה שייכת רק
לי. אבל גם הפעם האושר מיהר להתפוגג ותוך שלושה ימים נוספים
מצאתי את עצמי שוב פעם בחנות. הקופאית לא הופתעה לראות אותי
הפעם "זה לא זה, נכון?" שאלה אותי. "לא זה לא", עניתי לה בעצב.

הייתי מיואשת, הקופאית ראתה את ייאושי, "את יודעת" אמרה "לפני
חודש וחצי הגיעה אלינו מארצות הברית  מכונת ההורים בהפתעה
החדשה, את צריכה להקיש עליה את מספר תעודת הזהות שלך והמכונה
מוצאת לך את המשפחה שמתאימה לך בדיוק".
הייתי מופתעת, הקופאית המשיכה "אומנם מותר להשתמש בה רק פעם
אחת ולא ניתן להחליף את המוצר, אבל עד היום כל לקוחותינו
שהשתמשו במכונה לא באו בתלונות או בקשות להחזרה", עכשיו הייתי
עוד יותר מופתעת.
"רוצה לנסות?" היא שאלה אותי, "כן למה לא" עניתי לה, גם ככה
אין לי מה להפסיד חשבתי לעצמי.
הקופאית הובילה אותי למכונה, הקשתי על המכונה את מספר תעודת
הזהות שלי, תוך מספר דקות המכונה הוציאה לי אריזה מרובעת בצבע
ורוד. הקופאית הכניסה לי את האריזה לשקית והביאה לי אותה,
"תודה לך על הכול" אמרתי לה, היא חייכה ואני חזרתי הביתה
נרגשת. כשהגעתי הביתה ישר נכנסתי לסלון, התיישבתי על הספה,
ידיי הרועדות קרעו את נייר העטיפה הורוד מהאריזה ואז גיליתי
שקיבלתי מהמכונה "הורים בובות מתנפחות"...



תודה לדודה ב (מרון רווה אם אתם מתעקשים) שאחרי שמונה שעות
משמרת מטומטמות תרמה את השם לסיפור.

הסיפור מוקדש לאהרון ליום הולדתו, מזל טוב מלאך שלי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שימו בטטה
במקרר. הוציאו
אותה מהמקרר.
שימו אותה על
הראש.

אחרי הכל, זה
בטטה קרה שלכם.


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/12/04 11:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניקי בונטינק

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה