שני מיכאלי / איני |
נחמה מעושה שאינה נוגעת
כאב חד שמעולם לא הורגש
קטנות פוצחת
שממה נותרה
ודמעות סער
התבדלות מגזע
והאהבה כתער
יצור חי ואילם
לבדו מחזק את הרוח
ומלך אחר
כבר בשמן משוח
ללא מחר
ללא ציפייה לדבר
לילה ירד ללא שמש באופק
וגוף חלש, מגיב לזוטות בדופק
איני מי שאני
ואזי כך
התגלמות של מי?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|