רהב בהפוגה / דודאים |
ונזר קוצים מעטר
את ראשך, איבקתי
גופי באבקני
הפרחים שקמלו
לצד השבילים
שעוד נותר
לי בהם, לכת.
העזתי בקש,
גם כשהרגשתי
כיצד נמתחים
בעורי סימנים
שנתנה בי
הדרך,
ועל אף שזו
אינה העונה
וגם אין מי
שיקטוף
עבורי דודאים
גם הערב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|