|
יש משהו שקט בכעס שלך
שלא נותן לי לברוח
אני נשאר בדממה
רוצה לצעוק אבל לא יכול
לצאת איתך לאוויר הכחול
השקט מחריש באוזניים
בתוך הראש מסתובבת לה המחשבה
מחפשת מקום למנוחה
אבל אני לא מרפה
ושוב מתפתה - לתת לה חופש...
הכל היה פעם פשוט
ישבנו על החול כמו בתוך תמונה
שציירנו יחד בלי להרגיש איך ומה
להכל היה מהות
ידענו לברוח רחוק מהקצוות
רצנו יחפים על פני הרגשות
ומצאנו את הדקות
יש משהו עצוב במבט שלך
שלא נותן לי מנוח
אני נשאר בלי בדממה |
|
|
כן, כאילו
שמישהו ממש
יכתוב בדבר
הדפוק הזה.
בועז רימר בעולם
מקביל בו לא
התקיימה ממלכת
הסלוגנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.