שלחתי את חכתי לים,
אומרים הרבה דגים יש שם.
לחכתי קורי משי ואני סבלני,
ללא סבלנות הדיג מיגע בודאי.
יש דגים יפים הרבה, לראותם בלבד,
יש גם סתם.
הופ! משהו מושך בצד השני, ששש...
מתקרב לאט לאט,
זה דג!
לא נעל מושלכת או צמיג טובע,
הוא קורץ לי!?
האם דגים קורצים? אני תמה.
הוא מסובב דבר מה, הממ... דג מעניין.
רגע! הוא יושב בכסא נוח,
ולידו דלי ופתיונות, אני הנידוג!
ההכרה מחלחלת.
הנחת אותי בדלי ואני מתגעגע לשובך,
דגה נאווה,
והנה באת.