א.



את אמרת לי שתזכי, אמרת לי, שתלכי לא אמרת. לא ידעת ,לא עניתי
תפוס אין תשובה אין לדעת מתי ולמה יש גל גדול ועכור אני הולך
לשם כי את לא במקום אחר. לא נועד לי להיות
תגידי תגידי כבר . צעקות בטלפון ברדיו דרך האדמה ועל עמודים
מעץ שרואים לשמיים. מה היה אז שאין עכשיו. מספרים משונים לא
זוכר ולא רוצה לדעת. לפני יום הדין אינסופי ורוחש קור ואש.

לא לפתוח מתנות לא לחבל במכוניות בצידי המדרכה לא למחות את
האדים מהזגוגית ולא את האדם מהזגוגית. רופא מחכה לחולה , חולה
לתרופה והתרופה לגילוי ההרכב. חוסר המשמעות של גילוי המשמעות
בתוך כל זה. מישהו מדבר ואני מקבל את האשמה צורה אחרת של
הגשמה. קולט ברקים מפעיל תנורים בצפון מוריד הגשם.

מוציא לחם מן הארץ.



ב.



אמרתי קנאה מכניסה כסף. אנשים לא יודעים עדיין וזה בעצם מה
שמחזיק אותם באוויר ככה זה נראה לפחות מלמעלה מהצד מאיפה
שהתחלתי להגיד כשנרתעתי. אנשים לא יכולים לקבל הכל גם מחמאות
זה לא הזמן צהרים קיימים בשביל המרק שבסירים מעצבי שיער חיים
על השמפו שנכנס לעיניים. רוחות רפאים אוהבות שעשועים. אפלה
בקשר דבורים חגים סביבי וסביבך. עוצם את העיניים ולא מרגיש
אותך באה מהגב. אכלתי יותר מדי החושים קהו.לא חשוב. להרגיש
לפעמים תמיסה בהכנה. ממתי ידעתי שנגמר? בשבע וחצי אתה קם לריק.
מה,

יש מלאכים מלבד כאלה שבסרטי קולנוע? באחת עשרה בבוקר או הקרנת
חצות , שעה מדובבת לגרמנית הראש גלוח חלציים נפוחים. אין דרך
לברוח מכאב ביצים. מלחמה ,שנאה. הכל אפשרי.



ג.



זה נופל כמו שזה עולה. לא ידעתי קודם. כימיקלים בהשפעה ישירה
נחיתה רכה בתוך חומר לא מוכר. חושב על שפתאום אני לא אוהב את
הקול שלה. כל מיני דברים שאני יודע שהיא עושה. זמן עובר חודשים
שנים אין מה שיכפר על זה דבר לא יחזיר את הרגעים ההם, את
הרגעים האלה. שאיפה נצחית למה שהיה.מה שעתיד לבוא יודע ללכת
בין טיפות לצאת מהמקלחת מאוחר מדי להפסיק את הזרם. מים חמים
מים קרים סדין חימום חשמלי לא מבטל את החורף בטח לא מחליף
אהבה. אנשים הולכים אומרים ומתכוונים.אסור להיות רציני והרי
פעם זה צריך להיות רציני אבל מתי. הגוף לא עומד בזה. כאב גרון
,שפעת פסיכוסומטית מתוך השפעת כוח אחר. "דיבוק צא" קח איתך את
מה שאי אפשר לעשות. הכל מותר, מה? עדיף לישון, עדיף להקשיב
לשיחות של אחרים בשקט בלי לדעת, להגיד, להתחרט, בלי לדרוש
אהבה. אני דורש אהבה מהדף. מתי זה נגמר . האם אנשים כמוני חיים
בשביל השיר הבא. אולי התקווה הבאה, לעשות דברים אחרים, לעשות
אחרת, לא לתת דין ולא לבוא חשבון עם אנשים ועם עצמי.

זה צריך להיות כל כך עדין. יוצא פצוע מהמרחב המוגן. בוכה
לטיפות הטל ולגשם לעלים השוטים בשביל. איפה הדרך? מתי איבדתי
את זה והאם זה לתמיד כמו שהכל לתמיד וזה מה שחשבתי אז וכאז ,
כן עתה.