אני רואה אותה כל בוקר בדרך לעבודה.
בשקט של הבוקר, היא שותה בנינוחות את הקפה החם שלה ולוקחת עוד
שאיפה מהסיגריה. כמו ניחוח של טל בוקר הריח שיערה הערמוני,
והשאיר בי זיכרון מתוק של שחר.
מעולם לא הפסידה רגע אחד מהמנהג הכפייתי שלה. אותה רוטינה כל
בוקר, קונה את אותו קפה מהביל באותו מקום, מלווה באותה סיגריה
שהיא שואפת. כאילו חייה תלויים באותה שאיפה. ואני הייתי דומם,
מביט בה בריתוק. לא היה יום שהתחיל בלי לראות אותה כל בוקר
באותו מקום. להביט בה היה כמו להביט בזריחה, השלווה שליוותה את
אותו רגע, רגע שנמשך נצח, להתחיל עוד יום עם אותה בחורה
מסתורית היה חלק משגרת בוקר שלי. שואף את הניחוח הרענן של עוד
בוקר שהתעורר לחיים, מנסה לינוק מאותה שלווה שבלעדיה היום פוסק
מלכת.
הייתי חולף מולה כל בוקר, נושם את ריח הבוקר הטהור, נאחז ברגע.
רק לרגע.
הבוקר היא לא הייתה שם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.