מיה עדי / מחייכת כשעצוב |
כשהדמעות זולגות, ועינייך רטובות.
למה את מחייכת ממבוכה?
שלא יבחינו בלב הכאוב.
מה את מסתירה שם, מתחת לריסים ארוכים?
לאן נעלמת, אחרי כל השנים?
בעיניים פעורות מביטה בעולם,
למה את נראת כל כך עצובה?
שפתיים אדומות, מחייכת לכולם.
אחרי כל ניסיון להראות שלווה,
פנייך מסגירות כל הבעה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|